29 באפריל 2013

להקל על הפרידה עם שפתון

אני שונאת פרידות, ובייחוד פרידות כואבות כמו זאת
אין לי מה להגיד, הלוואי שיכולנו להישאר קפואים ברגע הזה, הלוואי שיכולנו לעצור את השעון,
אם הייתי יכולה הייתי עוצרת את סיבוב כדור הארץ סביב השמש בשביל לא להגיד לשלום (וזה היה מערער את כל חוקי הפיזיקה אבל לא אכפת לי)
ואני יודעת, אני יודעת שעוד נתראה. אבל הזמן הזה בנפרד פשוט נראה לי ארוך כמו נצח.
אני לא יודעת מה יקרה הלאה בחיי, באמת שאני לא יודעת. כמו שאני מכירה את עצמי בטח אסגר בבית מדוכאת, אשנא גם את השמש. אנסה להסתפק בתחליפים עלובים שאף פעם לא יהיו כמו הדבר האמיתי, אסתכל על התאריכים חולפים ואחכה לרגע המקרי שבו דרכנו יצטלבו שוב.

שואלות את עצמכן למה אני כזאת דרמטית..? סתכלו החוצה! השמש מאירה והציפורים מצייצות! היש יותר מדכא מזה?! החורף נגמר.
מכאן

7 באפריל 2013

ינוחו על משכבם בשלום חלק ב'

בתור בלוגרית אני חייבת לציין שאחד המלכודות העצמיות המסוכנות ביותר זה לעשות פוסט שבכותרתו מצוי הביטוי "חלק א'", ברגע שמילה וחצי אלו יצאו מפיך את מחוייבת לנצח לעשות את חלק ב', אפילו שאין קוראת אחת לרפואה שזוכרת בכלל על מה דיברת. את עדיין מחוייבת וכבולה עמוק בתוכך.

הקשישים

אז קבלו את חלק ב' ביצ'ז ושחררו את נפשי המעונה.
בפוסט הקודם היה לנו מקרה של פודרה  twice dead, שני סיפורי אהבה- האחד זול והשני פחות, וגם מוצר שהשלכתי לזבל בעודו מלא מרוב אכזבה.

LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...